שאלות ותשובות

אנו מציגים שאלות ותשובות אופייניות בתחומי העיסוק של משרדנו.
ניתן לפנות אלינו בכל שאלה ונשיב בהקדם.

עו"ד עידו אמגור מנהל פורום פציעות קשות ושיתוקים בפורטל "משפטי" .
שאלות רלוונטיות לתחום זה ניתן לשאול ישירות באתר הפורום.
צרו קשר >

שאלה: מהי תאונת דרכים?

אם נגרם לאדם נזק גוף באחד מהמקרים הבאים (העיקריים שבהם):

א. נסיעה ונהיגה, כולל תאונה בה נפגע נהג רכב ללא מעורבות רכב אחר (כגון: התהפכות, התנגשות בעמוד וכו'(.
ב. הולך רגל שנפגע ע"י רכב.
ג. כניסה לרכב או יציאה ממנו לפני תחילת נסיעה או לאחר סיום הנסיעה כולל גם, לדוגמא, טיפוס על משאית או ירידה ממנה לצורך בדיקת מטען, קשירתו וכו'.
ד. דחיפה או גרירה של רכב.
ה. תיקון הרכב בדרך (שלא ע"י בעל מקצוע)
ו. התדרדרות או התהפכות רכב.
ז. נפילה של חלק מרכב או מטענו.
ח. התפוצצות או התלקחות של הרכב.
ט. פגיעה ברכב שחונה במקום אסור.
י. תנועה של אביזר המורכב על רכב לצורך עבודה והמופעל ע"י מנוע – כמו מנוף, גלגלת, וכו'.


מהו רכב שתאונה בו תחשב תאונת דרכים?

א. כל רכב שמטרתו העיקרית היא להסעת נוסעים או הסעת מטען המונע ע"י מנוע, כגון: מכונית נוסעים, משאית, אוטובוס, רכב מסחרי, אופנוע.
ב. רכבת.
ג. טרקטור.
ד. רכב נגרר.
ה. מכונה המתנייעת באמצעות מנוע שיש לה הרשאה לנוע בכביש – כגון מלגזה.
את מי תובעים?
א. נוסע – את חברת הביטוח של הרכב בו נסע.
ב. נהג – את חברת הביטוח של הרכב בו נהג.
ג.הולך רגל – את חברת הביטוח של הרכב שפגע בו.


את מי תובעים?

א. נוסע – את חברת הביטוח של הרכב בו נסע.
ב. נהג – את חברת הביטוח של הרכב בו נהג.
ג.הולך רגל – את חברת הביטוח של הרכב שפגע בו.
.
ומה באשר לתאונה כאשר אין ביטוח או שרישיון הנהיגה של הנהג אינו תקף לפי דרישות הפוליסה?
א. אם הנהג הוא הנפגע – לא יהיה זכאי לפיצויים.
ב.אם הנהג הנפגע הוא לא בעל הרכב ולא ידע שאין ביטוח – יהיה זכאי לפיצויים מחברת "קרנית".
ג. אם הנהג חסר הביטוח או הרישיון נהרג – משפחתו זכאית לפיצויים, בכל מקרה, מחברת קרנית.
ד. אם הנפגע הוא נוסע ברכב – יהיה זכאי לפיצוי מחברת "קרנית".
ה.אם הנפגע הוא הולך רגל – יהיה זכאי לפיצוי מחברת "קרנית".
ו. אם הנפגע הוא בעל הרכב שנפגע מהרכב שנהוג ע"י נהג אחר, כשאין ביטוח – לא יהיה זכאי לפיצויים אלא אם נהרג ואז זכאית משפחתו לפיצויים.


האם צריך להוכיח מי אשם בתאונה?
בתאונת דרכים אין צורך להוכיח אשמה של גורם התאונה. החוק מקנה פיצוי אוטומטי לכל מי שנפגע בתאונה בתנאי שהוא ברשימת הזכאים לפיצוי.

האם נהג שנפגע בהיותו חסר ביטוח או חסר רישיון לא יהיה זכאי לפיצויים בכל מקרה?

יהיה זכאי, אם יוכיח שגורם אחר גרם לתאונה ברשלנותו – כמו לדוגמא רכב אחר או מכשול בכביש שנוצר או לא הוסר ע"י העירייה או מע"צ.


מהם רכיבי הפיצויים?

גובה הפיצויים ורכיבי הפיצויים משתנים בהתאם לחומרת הפגיעה ולנכות שנגרמה כתוצאה ממנה. אלה העיקריים שבהם:

א. פיצוי עבור כאב וסבל.
ב. פיצוי עבור פגיעה בכושר השתכרות בעבר ובעתיד, לרבות בתקופת הפנסיה.
ג. פיצוי עבור עזרה בשכר או של משפחה במשק בית וטיפול אישי.
ד.פיצוי עבור הוצאות ניידות ברכב פרטי, או רכב נכים או מוניות.
ה. פיצוי עבור התאמת דיור לנכות.
ו. פיצוי עבור טיפולים רפואיים, טיפולים אחרים, תרופות, אביזרי שיקום.


איך נקבעת הנכות?
א. ע"י מומחים רפואיים המתמנים ע"י בית המשפט בתחומי הרפואה השונים בהתאם לסוג הפגיעה – במרבית המקרים חברות הביטוח משלמת את שכר המומחים.

ב. ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, במקרה של תאונת דרכים גם שהוכרה גם כתאונה עבודה ע"י הביטוח הלאומי – אך זאת אם לא מונו קודם לכן מומחים רפואיים ע"י בית המשפט.


מהם רכיבי הפיצוי עבור נפגע שנהרג?
א. אשתו וילדיו (עד גיל 21) אותם פרנס בחייו, (לעיתים אף הוריו), יהיו זכאים לפיצוי עבור חלקם היחסי בהכנסתו או בהכנסתו הצפויה, אילו לא נהרג, וכן לפיצוי עבור קיצור חייו ואובדן שירותיו כבן זוג והורה וכן עבור הוצאות קבורה והלוויה.

ב.במקרה וההרוג היה קטין או רווק שלא פרנס משפחה, יהיו יורשיו זכאים לפיצוי בשיעור 30% מהכנסתו (או משכר ממוצע במשק אם היה קטין) וכן עבור קיצור חייו והוצאות קבורה והלוויה.
.

  האם מקבלים גם פיצויים וגם תשלומי ביטוח לאומי?
לא – אם המוסד לביטוח לאומי משלם גמלאות לנפגע או למשפחת ההרוג, בעקבות התאונה, מנוכים תשלומים אלה מן הפיצויים. יתרת הפיצויים משולמת לזכאים לפיצויים. במקרים מסויימים, אם ניכוי תשלומי הביטוח הלאומי לא מותיר לפחות 25% מהפיצוי, יקבלו הזכאים לפיצויים 25% מהפיצויים וזאת בנוסף לתשלומי הביטוח הלאומי.
.

האם ניתן לקבל חלק מהפיצוי לפני סיום התביעה?
כן. אם כתוצאה מהתאונה אין לנפגע ומשפחתו די אמצעי לקיומם וכן אם נגרמו ונגרמות הוצאות כתוצאה מהתאונה.
.

מהן ההוצאות הכרוכות בטיפול בתביעה כזו?
א. שכר עורך דין – שכר עורך הדין משולם רק במקרה ששולמו פיצויים ולרוב הוא משולם ע"י חברת הביטוח בנוסף לפיצויים, כך שהתוצאה היא שהנפגע למעשה לא משלם מכיסו את שכר עורך הדין. השכר הוא באחוזים מהפיצויים: 8% במקרה של פשרה ולפני הגשת תביעה. 11% במקרה של פשרה בבית המשפט, 15% במקרה שהמשפט מתנהל עד סיומו בפסק דין.

ב. הוצאות אחרות – אגרה למדינה עבור הגשת תביעה – בדרך כלל סכום שנע בין 700 ש"ח ל -1,200 ש"ח. במיעוט המקרים – שכר מומחה רפואי.
.

מי עורך הדין המתאים לטפל בתביעות כאלה?
מדובר בתחום מקצועי ביותר ועל עורך הדין להיות בעל נסיון ספציפי בתחום ורצוי, כמובן, בעל ניסיון ככל האפשר. התחום מאוד דינאמי ומתחוללים בו שינויים ועדכונים בקצב מהיר ולכן על עורך הדין להיות מנוסה ומעודכן. ישנם מקרים רבים הדורשים גם יצירתיות רבה מצד עורך הדין – יש לזכור, שחברות הביטוח אותן תובעים הינן מקצועיות מאוד, מיוצגות ע"י עורכי דין טובים ומנוסים ולרשותן אמצעים, הן כספיים והן מקצועיים (כגון חוקרים ומומחים שונים) להתגונן בפני התביעה.


שאלות נבחרות ותשובות מתוך פורום "פציעות קשות ושיתוקים" באתר משפטי:


פוליסת אי כושר עבודה
שאלה: שלום רב אני בן 28 לפני 4 שנים עברתי תאונת דרכים בדרך לעבודה שהוכרה ע"י הביטוח הלאומי וביטוח המנהלים כתאונת עבודה. לפני התאונה עבדתי כנהג וסבל בחברת מי עדן לאחר התאונה לא עבדתי במשך שנה וחצי והייתי מקבל פיצויי מביטוח המנהלים בשיעור של 75% מהשכר. לאחר שנה וחצי חזרתי לעבודה לתפקיד משרדי חברת הביטוח הגיעה להסדר מול חברת מי עדן שכל אחד מהצדדים ישלם מחצית מהסכום שמגיע סך הכל ל75% מהשכר הקודם לתאונה לאחר שנתיים וחצי שעבדתי בתפקיד משרדי פוטרתי מהעבודה עקב קיצוצים בכוח האדם ועכשיו חברת הביטוח לא מוכנה לשלם שום פיצויי עבור אובדן כושר העבודה למרות שביטוח לאומי קבע כבע לי בזמנו 15% אחוזי נכות לצמיתות וזאת לאחר שהופעלה תקנה 15 שאיני יכול לחזור לתפקידי והחלטת הרופא התעסוקתי אומרת שאיניי יכול לחזור לתפקידי כסבל ולא יכול לחזור לכל עבודה שדורשת הרמת מסעות מעל 5 ק"ג. אני סובל מ2 בלטי דיסק בגב + לאחר ניתוח בשורש כף היד שהשאיר לי הגבלת תנטעה ביד. אשמח לעזרה לגבי מה עלי לעשות עם חברת ביטוח המנהלים תודה מראש.

תשובה:
צריך לראות את הגדרת אבדן כושר עבודה בפוליסה שלך, האם מתייחס רק למקצועך בעת עשיית הפוליסה (איזה מקצוע נכתב אז?) או גם לכל עיסוק אחר המתאים לכישוריך נסיונך וכו'. אני מניח גם שהפוליסה כיסתה גם אבדן כושר עבודה חלקי (שהרי חב' הביטוח הסכימה לשלם מחצית כאשר חזרת לעבודה משרדית) - יש גם לראות את ההסדר בין חב' הביטוח למי עדן, (האם הוגבל בזמן? מה תנאיו האחרים? האם אתה היית צד לו?) גם צריך לראות בפוליסה מה הבדיקה הרפואית המחייבת לצורך קביעת אבדן כושר העבודה (לדוגמא, האם קביעת הביטוח הלאומי מחייבת עפ"י הפוליסה?) גם לא ברור מדבריך האם נבדקת ע"י רופא מטעם חב' הביטוח ואם כן, מה קבע?
לסיכום - יש צורך בהרבה מידע נוסף כדי להשיב על שאלתך וחשוב שתזכור שתקופת ההתיישנות כלפי חברת הביטוח היא שלוש שנים.



פגיעה קשה אחרי תאונת דרכים -
שאלה: אח שלי נפגע לפני חודשים בתאונת דרכים (משאית שלא שמרה מרחק פגעה באופנוע שלו מאחור). הוא אושפז בהתחלה בבלינסון ועכשיו נמצא בשיקום ברעות (בשלב זה הוא לא מסוגל להזיז את שתי הרגלים, קצת את רגל ימין והרופאים לא מבטחים שום דבר).
הוא אמור להשתחרר בעוד כשלושה שבועות מרעות, ואני לא יודע איך יוכל לחזור לדירה שלו (קומה 3 בלי מעלית). ניסיתי לברר ברעות מה אפשר לעשות אך לא ממש נתנו לי תשובה - יש מה לעשות?


תשובה :
ראשית, רצוי שתדע שאחיך זכאי לפיצויים על נזקיו הגופנית מחברת הביטוח שביטחה את האופנוע שלו בביטוח חובה, בתנאי שרישיון הנהיגה שלו היה תקף (אם לא, זכאי לפיצויים מחברת הביטוח של המשאית) הפיצויים הם עבור הפסד השתכרות, עזרה של אדם אחר בטיפול בו, התאמת דיור למצבו, הוצאות ניידות, כאב וסבל, טיפולים רפואיים, אביזרים רפואיים (הכל כמובן בהתאם למצבו וצרכיו).
זכותו לקבל גם תשלום מיידי מחברת הביטוח עבור צרכי מחייתו והוצאותיו כיום ("תשלום תכוף").
יש גם לבדוק זכויותיו בביטוח לאומי ופוליסות רלוונטיות אם היו לו (כגון אבדן כושר עבודה, סיעוד וכד').
בשאלתך לא ציינת אם הוא מתגורר לבד או עם משפחה, וכן האם הדירה היא בבעלותו או בשכירות, לכן אתן תשובה עקרונית לשאלתך הספציפית:
לקראת שחרורו מביה"ח יש למצוא דירה מתאימה למצבו, כלומר דירת קרקע או בבניין עם מעלית גדולה מספיק לכניסה של כסא גלגלים, בדירה עצמה צריך שיהיה חדר נוסף למטפל ושניתן יהיה להתנייד בה בכסא גלגלים, כלומר שיהיו לה פתחים רחבים, מסדרונות רחבים, חדרים נרחבים, חדרי אמבטיה ושירותים רחבים המתאימים לנכים.
אם אין כזו, יש לדאוג שניתן יהיה לבצע בה השינויים הנדרשים – לצורך כך ניתן להיעזר בייעוץ של מרפא(ה) בעיסוק באמצעות השרות הסוציאלי של ביה"ח. חשוב גם לדאוג למטפל מתאים ואם זר – לדאוג לקבל רשיון לעובד זר, ולהפנות מיד דרישה לתשלום לחברת הביטוח לכיסוי כל ההוצאות והצרכים.

מוות כתוצאה מרשלנות רפואית
שאלה: אבא שלי נפטר כתוצאה מסיבוך בניתוח בטן שעבר.
לפני האירוע הוא היה בריא לגמרי, והעניין נחת עלי באופן פתאומי.
עד היום לא ברורה לי סיבת המוות, ובית החולים מסתיר ממני מידע, והרופא המנתח לא מוכן לדבר איתי אחרי שהתפרצתי עליו מיד אחרי הניתוח.
אני בטוח שיש פה רשלנות רפואית, אך אין לי שום הוכחה. אני לא מתכנן לוותר להם ורוצה שהאחראים למותו יעמדו לדין.
אני רוצה להגיש תביעה- יש סיכוי?

תשובה:
על מנת שניתן יהיה להשיב לשאלתך, עליך לבקש ממחלקת רשומות רפואיות בבית החולים לתת לך צילום מלוא התיק של אביך, ואז יש לבדוק מה הייתה סיבת המוות והאם על פני הדברים מדובר ברשלנות. רצוי לבצע את הבדיקה בעזרת רופא מתאים (במקרה זה כירורג) שיבקש שכר עבור הבדיקה הראשונית (כ-2,000 – 4,000 ₪) ואם יודיע שיכול לתת חוות דעת על רשלנות ידרוש שכר עבור חוות הדעת(6,000 ₪ - 15,000 ₪ כולל הסכום ששולם עבור הבדיקה הראשונית) – מובן שלא נתת כל פרטים בעזרתם ניתן להעריך גובה הפיצוי כגון גילו של אביך, האם עבד עד הניתוח וכמה השתכר, האם היו בני משפחה שהיו תלויים בהכנסותיו ועוד.


תאונת עבודה ורשלנות רפואית
שאלה: נפגעתי קשה מאוד בתאונת עבודה לפני 5 שנים (נפלתי מגובה 6 מטר). בעקבות טיפול רפואי גרוע שקיבלתי אני משותק כיום לגמרי בשתי הרגלים ולא שולט בסוגרים.
פניתי לפני שנה וחצי לעו"ד שחבר המליץ לי עליו ושאמור להתמחות בתאונות עבודה, והגשנו תביעה על רשלנות רפואית (גם נגד הרופא שניתח אותי וגם נגד בית החולים).
נראה לי ששום דבר לא זז בתיק שלי ושעורך הדין לא משתף אותי בכל ההחלטות החשובות. יכול להיות שהתיק נפתח כבר לפני שנה ושום דבר לא זז?

תשובה:
שאלתך מעוררת שאלות אחרות שלגביהן לא פירטת – כיצד ארעה התאונה שלך? באשמתו של מי נגרמה? אם באשמת מישהו אחר, ניתן לתבוע גם אותו ברשלנות (וחשוב לזכור שניתן לעשות זאת תוך 7 שנים מאז האירוע, אח"כ תחול התיישנות). גם לא כתבת האם הגשתם חוות דעת מומחה רפואי בקשר לרשלנות, נכותך וצרכיך וכן לא פירטת האם הגשת תביעת לביטוח הלאומי עבור גמלת נכות, גמלה מיוחדת לטיפול אישי, גמלת ניידות ושאר הזכויות שלך בביטוח הלאומי.
לפי תיאורך מדובר בנכות קשה מאוד המזכה בפיצויים גבוהים עבור פרטי נזק רבים – כאב וסבל, הפסדי השתכרות, עזרת הזולת, ניידות, דיור, הוצאות רפואיות ועוד.
לא מתקבל על הדעת שעוה"ד שלך לא ישתף אותך ולא יהיה עמך בקשר רצוף במשך שנה במצבך, עו"ד טוב ומקצועי שומר על קשר רצוף עם לקוחותיו ומעדכן אותם.
תביעה כזו צריך לקדם ולדחוף בכל דרך ולבחור גם בבית משפט מהיר (כגון בית המשפט המחוזי מרכז). בדוק גם אם לא הייתה לך פוליסה שכיסתה אובדן כושר עבודה ו/או נכות. תביעה בקשר לפוליסה כזו יש להגיש תוך 3 שנים ממועד האירוע, אחרת תחול התיישנות.


תקיפת כלב
יובל מאשדוד שואל:  כלב של משפחה שגרה מס' בתים לידי קפץ אליי כשעברתי ליד הבית שלהם הוא שרט אותי קשות ופגע לי בשמיעה. מאז שזה קרה אני לא שומע באותה האוזן ואני עדיין לא יודע אם זה יהיה ככה לתמיד.
הכלב לא היה קשור, הוא היה סגור בחצר מאחורי השער אבל הצליח לצאת מהשער ולהגיע אליי.
האם אני יכול לתבוע את המשפחה על תקיפת הכלב?

תשובה:
עפ"י החוק חלה אחריות מוחלטת של בעל כלב לפצות כל מי שנפגע ע"י הכלב אפילו אם בעל הכלב לא התרשל (אלא אם הנפגע התגרה בכלב). במקרה שאתה מתאר נראה שבעל הכלב חייב לפצותך מכוח האחריות המוחלטת הנ"ל ואף נראה שהתרשל בכך שהכלב יכול היה לצאת מחצר הבית. גובה הפיצוי תלוי כמובן בחומרת הפגיעה. אחריות בעלי כלבים מכוסה בדרך כלל בפוליסת ביטוח הדירה שלהם והכיסוי מותנה ברוב המקרים במילוי הוראות החוק המתייחסות לכלבים (בדרך כלל חובת זמם ורצועה לכלב ברשות הרבים)


פגיעה בחצר בית הספר
שאלה: שיחקתי כדורסל עם חברים בבית ספר יסודי שקרוב לבית שלי. במהלך המשחק נפלתי בגלל שנתקלתי בבלטה שהייתה ליד המגרש ושברתי את היד והייתי צריך לעבור ניתוח. אני לא יכול לתפקד עכשיו כמעט בגלל שהיד שנשברה לי היא היד שאיתה אני מתפקד בעיקר.
האם זה לא אחריות של ביה"ס שבו שיחקתי ושהם צריכים לפצות אותי?

תשובה:
האחריות לתחזוקת בתי ספר יסודיים מוטלת בדרך כלל על העירייה או הרשות המקומית שבתחומה מצוי בית הספר. העירייה חייבת לפצותך רק אם התרשלה בתחזוקת בית הספר. תיאורך שנתקלת ב"בלטה שהייתה ליד המגרש" אינו מספק. עליך לספק תיאור מפורט יותר ורצוי שתצלם את המפגע מכמה זוויות כדי שתהייה לך הוכחה (שהרי המצב בשטח עלול להשתנות).


פריצת דיסק
שאלה: במהלך יום עבודה שלי נפרץ לי דיסק בגב. הייתי שבועיים בחופשת מחלה וחזרתי לעבוד אבל אני עדיין סובל מכאבים ויש ימים שאני לא הולך לעבודה. יש לי גם חשש שאאבד את העבודה שלי בגלל זה.
מה מגיע לי?

תשובה:
אם פריצת הדיסק הייתה תוצאת עבודה שביצעת, עליך להגיש תביעה לביטוח הלאומי להכיר בתאונה כתאונת עבודה (טופס התביעה באתר הביטוח הלאומי). אם התביעה תוכר, תקבל מהביטוח הלאומי מרבית שכרך במשך ימי ההיעדרות לפי תעודות מחלה עד 90 יום, ואח"כ תועמד בפני ועדה רפואית לקביעת נכותך (מחייב הגשת טופס נוסף לביטוח הלאומי) ועפ"י הנכות שתיקבע, אם בכלל, ייקבעו זכויותיך.
אם הינך שכיר, והתאונה ארעה עקב רשלנות מעבידך, יש לבחון גם תביעת פיצויים נגדו.


מחלת מקצוע - ביטוח לאומי
שאלה: אח שלי עבד כמה שנים במפעל. הוא עבד עם מכונות מרעישות מאוד ונפגעה לו השמיעה באוזן ימין. הוא בהליכים מול ביטוח לאומי. האם הוא יוכל לקבל קצבה? פיצוי חד פעמי?

תשובה:
נראה שההליך הנכון בביטוח הלאומי הוא תביעה למחלת מקצוע. אם זו תוכר ע"י הביטוח הלאומי הוא יופנה לועדה רפואית. אם תיקבע לו נכות נמוכה מ - 20% יקבל מענק חד פעמי, אם תיקבע נכות גבוהה יותר יקבל גימלה חודשית. בנוסף, ניתן לבדוק אפשרות תביעה נגד מעבידתו על רשלנות שגרמה לפגיעה בשמיעה ושאם היתה רשלנות יוכל לקבל פיצויים מהמעבידה (למעשה מחב' הביטוח שלה) שמהם ינוכה מה שקיבל ויקבל מהביטוח הלאומי.


נכות נפשית - צמיתה וזמנית
שאלה: עברתי תאונת דרכים והוכרה לי נכות נפשית של 10% לשנה+ 5% לצמיתות.
כיצד מחשבים מה גובה הפיצויים המגיעים לי בעקבות זה מחברת הביטוח?

תשובה:
שיעור הנכות הצמיתה שנקבע לך, אמור לשקף (לפחות באופן גס) את הפגיעה בהשתכרות שלך בעקבות התאונה.
לכן, באופן גס מבוצע החישוב ע"ב מכפלת שכרך באחוזי הנכות ובמקדם ההיוון עד גיל היציאה לפנסיה (ככל שגיל הנפגע צעיר יותר המקדם גבוה יותר).
כאשר מדובר בנכות בשיעור 5%, מתעוררת לרוב מחלוקת בין הצדדים לגבי השפעתה התפקודית של הנכות (שעל פי רוב קשה מאוד להוכיח אותה), וכתוצאה ממחלוקת זו, לצורכי פשרה מופחת בד"כ מסכום הפיצוי עבור הפסדי ההשתכרות בעתיד שיעור מסוים (למשל פיצוי רק עבור 70% מהפסדי העתיד, או אף פחות מכך, הכל בהתאם לנסיבות המקרה).
לגבי הנכות הזמנית לשנה - הפיצוי עבור הפסדי עבר מחושב על פי רוב בהתאם להפסדים בפועל - אם למשל בשנה האחרונה חלה ירידה של 10% בשכרך, תקבלי פיצוי בשיעור 10% משכרך. אם לא חלה ירידה כלשהי בשכר (למרות קיומה של נכות), תתעורר מחלוקת גדולה בקשר לפיצוי, ועל פי רוב מציע ביהמ"ש הפסד גלובלי עבור תקופות שכאלו.

הליכי גישור ומו"מ
שלום רב עו"ד עידו אמגור ברצוני לשאול אותך כאחד מוותיקי עו"ד בתחום הנזיקין שאלה שמתבססת על נסיונך תיקי מתנהל בבית משפט מחוזי בפתח תקווה השופט נתן הצעת פשרה בתיק שלי לפני 10 חודשים במשך השנה הזאת עו"ד מטעמי ומטעם הצדדים הגיעו להסכמה על סכום הפיצוי לפני חצי שנה כבר אך יש בעיה בעניין החלוקה בינהם יש צד שלא מסכים איתם על החלוקה ושאר הצדדים מסכימים היו קדמי משפט נוספים בהם השופט רצה לדעת מה קורה עם ההסכמה והצדדים טענו שהם מחכים להסכמה של גישור מאחד מהצדדים ושהמבטחת מטעמו טרם נתנה אישור לגישור השופט נתן פרק זמן נוסף לדעת מה קורה עם זה לא ניתנה תשובה והוא הציע לפסוק על פי סעיף 79 א או להמשיך להגשת תצהירים במהלך התקופה להגשת תצהירים עוד לפני שהוגשו הצד שעד היום לא היה לו תשובה לגבי הגישור קיבל הסכמה והודיע לבית המשפט כי הוסכם על פנייה להליך של גישור וכי עוד 45 יודיעו על התקדמות הליך הגישור בינם לבין עצמם
א. האם הזמן עד עכשיו שעבר 10 חודשים זה זמן סביר שעדיין אין תשובה להצעת בית המשפט?
ב. האם יש סיכוי טוב להצלחת הליך גישור כזה כאשר הצדדים פנו מיוזמתם למרות שכבר 7 חודשים הם לא הגיעו להסכמה בינהם בגלל צד אחד שעד עכשיו עשה בעיה ?
ג. האם הם יש סיכוי שיקבעו ישיבת הגישור הראשונה בכוונה לקראת סוף ה45 יום ואז יבקשו פרק זמן נוסף מבית המשפט על מנת למשוך זמן או שאין לצדדים אינטרס למשיכת זמן במידה והם מעוניינים באמת בהליך גישור?
ד. במידה ועו"ד הגיעו להסכמה בגישור האם קל להם בפרק זמן זה לקבל אישור על הסכום מידי המבטחת או שגם פה המבטחת משהה תשובתה אליהם? תודה רבה על עזרתך ועל המענה...

תשובה:
אנסה להשיב בקצרה לשאלתך המפורטת: א. פרק זמן של 10 חודשים להליכי פשרה וגישור, בתיק שעל פניו יש בו פגיעה רצינית (התביעה הוגשה לביהמ"ש המחוזי, כלומר עורך הדין שלך העריך את נזקיך ביותר מ2.5 מליון ש"ח) הוא בהחלט סביר.
ב. תמיד יש סיכוי להצליח בהליכי גישור. ההנחה היא שאם הצדדים לא היו מעוניינים להגיע לפשרה לא היו פונים להליך זה, שהרי מדובר בהליך וולנטרי.
ג. מנסיון, כשמדובר בתיק רב צדדים, קשה לתאם מועדים קרובים, ולכן בהחלט הגיוני שהמגשר יעביר לצדדים רשימת תאריכים, והמועד המוסכם הקרוב ביותר יהיה בעוד חודש או יותר. אין סיבה להניח שהצדדים מעוניינים למשוך את ההליך סתם כדי למשוך אותו.
ד. בהנחה שעורכי הדין הגיעו להסכמה בהליך הגישור, על פי רוב עליהם לפנות למבטחת אותה הם מייצגים ולקבל עמדתה. כאשר מדובר בסכומים נכבדים, דורש העניין על פי רוב אישורים שונים בחברות הביטוח (ראש צוות/ראש מדור/ראש מחלקה). אישורים כאלה יכולים לקחת הרבה זמן. אין סיבה להניח שמנסים להשהות את התשובה בכוונה - לרוב עורכי הדין המטפלים בתיקים בחברות הביטוח עמוסים מאוד, וכבר נתקלתי במקרים בהם עורך הדין המטפל בתיק בחברת הביטוח התפנה להתייחס לפניה שהועברה אליו בעניין פשרה רק אחרי חודש ואף יותר.

חוות דעת רפואית
שאלה: מתי צריך תובע להגיש חוות דעת רפואית בתביעת נזיקין (לא תאונת דרכים)?

תשובה:
לפי התקנות, התובע צריך להגיש חוות דעת רפואית מטעמו ביחד עם כתב התביעה.
קיימים גם מקרים חריגים בהם מוגשת חוות הדעת במועד מאוחר יותר, או שניתן פטור מהגשת חוות דעת.

הגשת כתב הגנה ומערכת נט המשפט

עמי מראשון לציון שואל: יש לי תביעה בבית משפט ( תביעת נזקין נגד חברת ביטוח ) יש לי מספר התיק כשאני בודק במערכת נט משפט רשום ממתין לדיון אבל בלי תאריך.  יש שתי שאלות :
1) האם הצד השני הגיש כתב הגנה ?
2) אם אכן הוגש כתב הגנה מתי נקבע הדיון הראשון ?

תשובה:
למערכת נט המשפט יכול להיכנס כל אדם ולראות פרטים כללים לגבי התיק, אך רק עוה"ד שמחזיק ב"כרטיס חכם" יכול לראות את מלוא התיק. במסגרת הפרטים הכללים ניתן לראות גם את הצדדים לתיק ואת זהות בא כוחם (מצד ימין) מכאן שבאפשרותך להיכנס לתיק ללא צורך בכרטיס חכם ולראות את פרטי עוה"ד המייצג של הנתבעת - אם לא מופיע עדין שם, סימן שעוד לא הוגש כתב הגנה.
באשר למועד הדיון - בכל בית משפט נהוגה שיטה שונה לקביעת מועד הדיון הראשון, והדיון נקבע בהתאם לעומס יומנו של השופט אליו מנותב התיק לטיפול.